תנועת אל-מסתקבל, ביקורת ובניה מחדש
תנועת #אל-מסתקבל (העתיד)
הביקורת על ניסיון תנועת אל-מסתקבל לא צריכה להיות מוגבלת לארגון מחדש של המבנה הפנימי שלה או לטיפול בחסרונות ארגוניים. במקום זאת, זוהי סקירה פוליטית מקיפה וכנה שבוחנת את הישגי התנועה, כישלונותיה והסיבות לירידה בנוכחותה הפוליטית והארגונית.
ביקורת עצמית אינה פירושה הכחשת הקורבנות שהקריבו התנועה ותומכיה. במקום זאת, זהו צעד הכרחי להחזרת האמון ולתיקון דרכה. אין בכך כדי להסביר מה קרה עקב נסיבות חיצוניות או עמדותיהם של יריבים. סקירה של החלטות, בריתות והאופן שבו נוהלו היחסים עם העם היא חיונית, יחד עם הכרה בכך שכמה בחירות קודמות לא השיגו את התוצאות שהציבור ציפה להן.
מה שדרוש הוא דיון פתוח
מה שדרוש כיום אינו להטיל אחריות על אנשים פרטיים או לסגור חשבונות, אלא לפתוח דיון רציני על הטעויות שהתרחשו, להקשיב לדעות שונות ולהבין את הסיבות לעזיבתם של כמה אנשים מוכשרים, דמויות בולטות וצעירים. שיקום האמון דורש גם עבודה מוסדית אמיתית, שבה השתתפות בקבלת החלטות ואחריות הן זכות לכולם, ולא פריבילגיה השמורה למעגל מצומצם.
עם זאת, הסקירה אינה שלמה רק על ידי תיקון טעויות ארגוניות; היא חייבת להוביל לחידוש הפרויקט הפוליטי עצמו. השאלה הבסיסית אינה רק כיצד תנועת אל-מסתקבל יכולה להשיב לעצמה את בולטותה הקודמת, אלא איזה תפקיד היא מתכוונת למלא בלבנון ואיזה פרויקט היא יכולה להציע לעם הלבנוני בשלב הקרוב.
לפיכך, עולה הצורך לעבור ממסגרת המבוססת בעיקר על סביבתה המסורתית לתנועה לאומית פתוחה לכל הזרמים והאזורים, שבה אזרחות, יכולת ומחויבות למדינה הן יסודות ההשתתפות.
דבר זה מחייב בניית קשרים רציניים עם דמויות ופעילים נוצרים, שיעיים ודרוזים עצמאיים, כמו גם עם כוחות פוליטיים שונים, המבוססים על דיאלוג וכבוד לעצמאות קבלת ההחלטות. היחסים עם הכוחות הלבנוניים, מפלגת קתאיב ותנועת הזרם הפטריוטי החופשי, כמו גם עם דמויות שיעיות עצמאיות, פעילים דרוזים וכל שאר הקבוצות, לא צריכים להתבסס על כניעות או עוינות מוקדמת, אלא על דיון בנושאים לאומיים, הגעה להסכמות שבהן עמדות מתכנסות, וחילוקי דעות היכן שהאינטרס הציבורי דורש זאת. להתגבר על פילוגים
המטרה אינה להחליף יישור פוליטי אחד באחר, אלא לתרום להתגברות על רב-גוניות שהפכו את החיים הפוליטיים בלבנון לבני ערובה של חישובים עדתיים ובריתות אופורטוניסטיות. נוצרים אינם מפלגה אחת, שיעים אינם מוגבלים לאופציה פוליטית אחת, וגם לדרוזים ולסונים יש דעות ואוריינטציות מגוונות בתוך קהילותיהם.
עם זאת, פתיחות אינה מושגת רק על ידי קיום פגישות או הנפת סיסמאות. יש לשקף זאת במבנה התנועה על ידי שילוב אנשים מוסמכים מזרמים שונים בקבלת החלטות ואימוץ קריטריונים ברורים לבחירת פקידים ומועמדים, המבוססים על יושרה, יכולת ויכולת לשרת את העם, הרחק מהעדפה וסדר יום אישי.
במקביל, שיקום אמון האזרחים בלתי אפשרי מבלי לטפל בבעיות היומיומיות שלהם. משברים כלכליים וחברתיים, הירידה בשירותים הציבוריים, שחיתות, הגירת צעירים ואובדן הזדמנויות עבודה - כולם נושאים הדורשים עמדות ברורות ופתרונות מעשיים. יתר על כן, כל פרויקט פוליטי רציני חייב לתת עדיפות לבניית המדינה ומוסדותיה, הבטחת עצמאות הרשות השופטת, הגנה על חירויות, הבטחת שוויון בפני החוק והשגת פיתוח מאוזן. ועידת ההכנה לא צריכה להיות רק אירוע ארגוני או הזדמנות לחילופי עמדות, אלא הזדמנות להשיק ביקורת אמיתית שתייצר המלצות ברורות ומנגנון למעקב ויישומן, עם אחריות ולוחות זמנים מוגדרים בבירור, ומעורבות השטח והקאדרים בהערכת התוצאות.
האתגר העומד בפני תנועת העתיד כיום אינו רק חזרה לחיים הפוליטיים, אלא הגדרת אופייה ומטרה של חזרה זו. לא ניתן להשיג את החזרת תפקידה באמצעות נוסטלגיה לעבר בלבד, וגם לא באמצעות הסתמכות על קורבנות העבר, אלא באמצעות היכולת ללמוד מניסיון, להיות שקופה עם הציבור ולחדש את ביצועיה, שיחיה ומנהיגותה.
לקראת פרויקט לאומי
לבנון זקוקה לפרויקט לאומי שישיב את ערך האזרחות, יעמיד את האינטרס הלאומי מעל לאינטרסים עדתיים, ופותח את הדלת להשתתפות כל הלבנונים, ללא קשר להשתייכותם. תנועת אל-מסתקבל יכולה להיות חלק חיוני מפרויקט זה אם יהיה לה הרצון לבחון באומץ את ניסיונה, לתרגם פתיחות לאומית לפעולה מעשית, ולהפוך את שירות כל הלבנונים לבסיס עבודתה הפוליטית.
העתיד אינו נבנה רק על ידי שחזור העבר, אלא על ידי הכרה במה שחייב להשתנות ועבודה לבניית חוויה פוליטית בוגרת ושקופה יותר, המסוגלת לשקם את אמון הציבור ולתרום להקמת מדינה המבוססת על מוסדות, שלטון החוק והצדק.
לבסוף, מדובר בהשלכת הגלימה הנוכחית ועטיית גלימת האומה.
תגובות