נידא אל-וטן: שרי החוץ האירופיים אישרו את הקמתה של משלחת תמיכה חדשה בלבנון
ריצ'רד חרפוש
מהן גבולות המנדט של הכוח האירופי וכיצד הוא שונה מיוניפי"ל?
15 באוקטובר 2026, 2:05 לפנות בוקר
במהלך המשקף שינוי באופי יחסי הביטחון בין לבנון לאיחוד האירופי, שרי החוץ האירופיים אישרו את הקמתה של משלחת תמיכה חדשה בלבנון. משלחת זו תספק ייעוץ וסיוע לצבא לבנון ולכוחות הביטחון הפנימי, במטרה לחזק את ביטחון הגבולות ולהרחיב את סמכות המדינה על שטחה. ההחלטה מגיעה בצומת קריטי, במקביל לסוף המנדט המתקרב של כוח האו"ם הזמני בלבנון (יוניפי"ל) בדרום לבנון. הדבר העלה שאלות לגבי היקף התפקיד האירופי החדש ותרומתו להעצמת מוסדות לגיטימיים להתמודד עם אתגרי ביטחון, ובמיוחד סוגיית הנשק מחוץ לשליטת המדינה.
בהקשר זה, מקורות צבאיים חשפו בפני נידה אל-וטן כי ההחלטה האירופית מייצגת שינוי אסטרטגי ברמת שיתוף הפעולה הביטחוני עם לבנון. הם הסבירו כי למשימה יהיו סמכויות ייעוץ והדרכה רחבות, מבלי שתהיה כוח לחימה או מבצעי. משימותיה יחולקו לשני חלקים הפועלים תחת מנדט פוליטי מאוחד. המרכיב הראשון מתמקד בתמיכה בצבא לבנון באמצעות אימון וייעוץ לשיפור ביטחון הגבולות היבשתיים והימיים, פיתוח יכולות מעקב, סיור ומודיעין צבאי, מאבק בהברחות ושיפור התיאום המבצעי. המרכיב השני נועד לתמוך בכוחות הביטחון הפנימי על ידי העלאת יעילותם המבצעית, פיתוח יכולותיהם במאבק בפשעי סייבר והברחות וחיזוק אבטחת מתקנים חיוניים.
מקורות הסבירו כי המשימה יכולה לשמש גם כערוץ למתן סיוע לוגיסטי וטכני נוסף שמדינות אירופה מחליטות להציע למוסדות הצבא והביטחון הלבנוניים. הם הדגישו כי המטרה העיקרית נותרה לאפשר למוסדות אלה לבצע את משימותיהם ללא אנשי צוות אירופיים שיבצעו ישירות פעולות ביטחון בשטח.
בהשוואה לכוח שמירת השלום של יוניפי"ל, מקורות הדגישו כי המשימה האירופית אינה תחליף ליוניפי"ל, לאור ההבדלים המהותיים במסגרת המשפטית ובמנדט שלהם. יוניפי"ל הוקם בשנת 1978 במסגרת החלטות מועצת הביטחון 425 ו-426, לפני שמשימתו הורחבה וכוח האדם והציוד שלו הוגדלו לאחר מלחמת יולי 2006, בהתבסס על החלטה 1701. עם זאת, המשימה האירופית החדשה נופלת במסגרת שיתוף הפעולה הביטחוני עם הרשויות הלבנוניות.
המקורות סברו כי ניסיונה של יוניפי"ל הדגיש את היכולת המוגבלת של כוחות שמירת השלום להרתיע מפני הפרות צבאיות. היא לא הצליחה למנוע התקפות ישראליות והפרות חוזרות ונשנות של ריבונות לבנון ביבשה, בים ובאוויר. כמו כן, היא לא הצליחה למנוע מקבוצות חמושות בלתי חוקיות להקים מתקנים ותשתיות צבאיות באזור שמדרום לנהר הליטאני, כולל מחסני נשק ותחמושת ואתרי שיגור רקטות.
מקורות ייחסו מגבלות אלה לאופי המנדט ולכללי הפתיחה באש המסדירים את עבודת הכוחות הבינלאומיים, שלא העניקו להם את הסמכות לאכוף שלום באמצעות כוח צבאי או להיכנס לעימותים ישירים עם קבוצות חמושות, למרות שמספרן הגיע לכ-15,000 חיילים בשלבים שונים.
מנגד, הם ציינו כי יוניפי"ל מילא תפקיד חיובי במידה מסוימת בתיווך בין צבאות לבנון לישראל במהלך תקריות גבול, בהתחשב בהיעדר תקשורת ישירה בין שני הצדדים. נוכחותו תרמה גם להחייאת הכלכלה בכפרים הדרומיים, במיוחד במגזרי המסחר, המסעדנות והשירותים, בנוסף לפרויקטים של פיתוח שבוצעו בשיתוף פעולה עם רשויות מקומיות ותושבים מקומיים במסגרת תוכניות שיתוף פעולה אזרחי-צבאי. פרויקטים אלה כללו קידוח בארות, בניית מאגרי מים ותיקון בתי ספר וכבישים.
המקורות ציינו כי האזור שמדרום לנהר הליטאני חווה תקופה של יציבות יחסית ופעילות כלכלית לאחר מלחמת יולי 2006 ועד לפרוץ מלחמת התמיכה. הדבר בא לידי ביטוי בעלייה בסחר ובתיירות, כמו גם בחזרתם של גולים במהלך הקיץ, לפני שהמצב השתנה עקב העימותים הצבאיים האחרונים.
באשר לתפקיד הצפוי של המשימה האירופית, מקורות ציינו כי מספר אנשי הצוות המדווח, שעשוי להיות לא יותר מ-100, מדגיש את אופי ההכשרה והייעוץ שלה. הם השוו את תפקידה לזה של היועצים הצבאיים האמריקאים והבריטים שנמצאים בלבנון מזה שנים ותורמים לאימון יחידות ייעודיות בצבא לבנון.
המקורות הדגישו כי המשימה לא תתמוך בצבא בפריסותיו הצבאיות, בין אם בדרום ובין אם ברחבי לבנון, ולא תהיה לה הסמכות לאכוף את הביטחון או להתעמת עם קבוצות חמושות. לכן, סיום המנדט של יוניפי"ל אינו מרמז על העברת אחריותה לאירופאים, במיוחד משום שאופיין ומשימותיהן של פריסות בינלאומיות שונות באופן מהותי מתוכניות תמיכה והכשרה.
באשר למשך המשימה, המועצה האירופית קבעה בתחילה את המנדט שלה לשלוש שנים, עד להשלמת הסידורים הדרושים להשקתה הרשמית. המשכה מעבר לתקופה זו מותנה בהערכת תוצאותיה, בהתפתחויות הביטחוניות והפוליטיות, ובכל החלטה אירופית נוספת בנוגע להארכה, תיקון או סיום המנדט.
מקורות צבאיים הסיקו כי חשיבותה של המשימה האירופית טמונה בחיזוק יכולותיהם של מוסדות הצבא והביטחון הלבנוניים, ולא בהחלפתן או בקבלת החלטות ריבוניות בשמם. ללא קשר להיקף התמיכה האירופית, טיפול בנושא הנשק של חיזבאללה מחוץ למסגרת החוק נותר באחריותה הבלעדית של המדינה הלבנונית. עם זאת, סיוע חיצוני יכול לתרום בעקיפין לחיזוק המוסדות האחראים על אכיפת שלטון החוק.
לכן, המבחן האמיתי של משימה זו לא יהיה גודל או משך הנוכחות האירופית, אלא המידה שבה המדינה הלבנונית תוכל להשתמש בה כדי לחזק את ריבונותה ולהבטיח כי הנשק יוחזק בלעדית על ידי מוסדותיה הלגיטימיים.
תגובות