סכסוכים פנימיים בחזבאללה באזור נבטיה
נשק פונה פנימה: עימות נבטיה פותח מחדש את תיק המשמעת בתוך חיזבאללה
יום חמישי, 1 באוקטובר, 2026 - 15:14
עימות מזוין בין שתי קבוצות של חברי חיזבאללה בלב נבטיה פתח תיק רגיש בתוך המפלגה בנוגע ליכולתה לשלוט בחבריה ובנשקם, בתקופה שבה היא עוברת ארגון מחדש משמעותי של מנגנון הצבא והביטחון שלה לאחר האבדות הכבדות שספגה במהלך המלחמה.
על פי מידע שהגיע לידי אראם ניוז, עימות שהחל כסכסוך אישי בין שני בני משפחות בלחס ושחרור בכיכר נבטיה הסלים במהירות לאחר שגברים חמושים אחרים התערבו כדי לתמוך בשני הצדדים. הירי התפשט לעבר שכונת סראי לפני שפקידי חזבאללה התערבו כדי לעצור אותו.
מקורות מסרו כי כוחות הביטחון הלבנוניים לא עצרו אף אחד מהמעורבים בעימות, בעוד שחזבאללה עיכב מספר אנשים לחקירה פנימית. הצעדים המשמעתיים שיינקטו נגדם נותרו לא ברורים.
הרקע לסכסוך הראשוני נותר לא ברור; לא ידוע האם הוא היה קשור לעניין כלכלי, השפעה מקומית או סכסוך אחר. מידע בנוגע לתפקידים הארגוניים של שני הגברים אינו זמין, אך מקורות ציינו כי הם אינם עובדים באותו מגזר.
מקורות מקומיים אישרו כי בן למשפחת בלחס נפצע מירי של בן למשפחת שחרור. העימות הביא לפציעות ולבהלה נרחבת לפני שפקידי חזבאללה התערבו כדי לפתור את המצב באופן עצמאי מכוחות הביטחון.
האירוע התפתח במהירות שבה הסלים סכסוך אישי לעימות בין שתי קבוצות חמושות. על פי מקורות יודעי דבר, ההסלמה בעימות בין שני אנשים לחמושים אחרים מעלה שאלה שחורגת מהרקע של הבעיה הראשונית עצמה, הנוגעת ליכולתה של ההנהגה לשלוט בנשק שבידי חבריה ולמנוע את השימוש בו בסכסוכים שאינם קשורים לעימות עם ישראל.
זה מגיע בתקופה רגישה עבור חזבאללה, שעובר ארגון מחדש ארגוני וצבאי רחב מאז המלחמה.
רויטרס חשפה במרץ האחרון כי משמרות המהפכה האיראניים (IRGC) השתתפו בארגון מחדש של הפיקוד הצבאי של המפלגה, וכי המבנה החדש עבר לכיוון יחידות קטנות ומבוזרות יותר כדי להפחית את הפגיעויות הביטחוניות שלהן ולשמור על יכולתן המבצעית לאחר ההפסדים שספגה הנהגתה. מקורות המקורבים למפלגה דיברו גם על חלוקה מחדש של אחריות וסמכויות, כמו גם על חקירות פנימיות שמטרתן לטפל בליקויים שעלו במהלך המלחמה.
עם זאת, בעוד שביזור מעניק ליחידות קטנות יותר חוסן ויכולת מבצעית גדולים יותר, הוא גם מציב אתגר בנוגע לניהול אלפי חברים הפרוסים בקהילות המקומיות שלהם, במיוחד באזורים כמו נבטיה ואזור איקלים אל-תופח.
לוחמים בתוך ערים
מידע ממקורות ביטחון מצביע על כך שחיזבאללה שינה את פריסת חבריו בעקבות התקיפות הישראליות. הוא פינה עמדות קבועות והתקהלויות ופיזר לוחמים בתוך כפרים ועיירות, בעוד שחלקם חזרו לתפקידם האזרחי תוך שמירה על שייכותם הארגונית ומוכנותם לגיוס.
הסדר זה הופך את ההפרדה בין גורמים צבאיים לאזרחיים למורכבת יותר, במיוחד כאשר נשק נגיש מחוץ לאתרים צבאיים ישירים.
תקרית נבטיה לבדה אינה מספיקה כדי להצביע על קריסה במשמעת הארגונית של חיזבאללה, אך היא מציעה מבחן מעשי אחר. נשק, שכביכול חלק ממבנה צבאי מאורגן, שימש בסכסוך פנימי, שדרש התערבות של המפלגה עצמה כדי לרסן את המשתתפים.
פרדוקס נוסף נוגע למיקום העימות. נבטיה היה עד לגיוס עממי נרחב בספטמבר שדרש נוכחות חזקה יותר של הצבא וכוחות הביטחון הרשמיים, לפני שהופיעו סיורים צבאיים נוספים ומחסומים בתוך העיר. הצבא הבהיר כי נוכחותו שם אינה חדשה.
עם זאת, מקורות צבאיים אישרו מאוחר יותר כי פריסת הצבא לא סימנה את תחילתה של מבצע החרמת נשק, וכי היחידות שנפרסו לא קיבלו פקודות לבצע פעולה כזו בנבטיה.
שבועות ספורים קודם לכן, התרחשה עימות בערב סלים, במחוז נבטיה, על פי הדיווחים בין חברים המזוהים עם חיזבאללה ותנועת אמל. העירייה הצהירה מאוחר יותר כי האירוע היה מבודד, מוגבל בהיקפו, ולא בעל אופי ארגוני.
בתקרית האחרונה בנבטיה, הפרדוקס חריף אף יותר. פרצו יריות, נפצעו וזהותם של חלק מהמשתתפים הייתה ידועה. עם זאת, מי תפס את האנשים ויזם את מתן הדין וחשבון? על פי מקורות פרטיים, חיזבאללה עצמו היה זה, ולא כוחות הביטחון.
מבחן משמעת
הפרשן הפוליטי מאזן בילאל סבור כי פירוש אירועים כאלה כעדות אוטומטית לפילוג בתוך חיזבאללה יהיה הגזמה. עם זאת, משמעותם טמונה בסביבה החדשה שבה פועלת המפלגה לאחר המלחמה.
בילאל מציין כי המפלגה הסתמכה באופן היסטורי על לוחמים מקומיים החיים בתוך הכפרים והעיירות של דרום לבנון, ומהווים חלק מהמרקם החברתי שלהם. מבנה זה סיפק למפלגה גמישות וניידות ניכרת, אך הוא גם הופך את נושא המשמעת לרגיש יותר כאשר ההפרדה בין התחום הצבאי לחיי היומיום מצטמצמת.
הוא מאמין שהמבחן העומד בפני המפלגה כיום אינו רק על בנייה מחדש של יכולותיה הצבאיות, אלא גם על יכולתה לשמור על שרשרת פיקוד ברורה לנשק שלה תוך כדי ארגון מחדש, חלוקת חברים ליחידות קטנות יותר ופריסתם באזוריהם.
הוא מוסיף כי הישנותם של מקרים בהם חברי המפלגה משתמשים בנשקם בסכסוכים מקומיים עלולה להפוך את מה שנראה כבעיה מבודדת לאתגר ארגוני ופוליטי גדול יותר, במיוחד אם היא תישאר מטופלת באופן פנימי בתוך המפלגה ולא באמצעות מוסדות לבנוניים רשמיים.
האחריות העיקרית, כפי שדורשים תושבי נבטיה ואזורים אחרים, נותרה להבטיח שהביטחון והנשק יהיו בידי מוסדות לגיטימיים בלבד, ולמנוע מכל ישות פוליטית או מפלגתית לכפות אמצעי ביטחון משלה על חשבון נוכחותה וסמכותה של המדינה.
תגובות