העיתון "נדא אל-וטן": האם התנאים בשלים למתקפה על הלירה הלבנונית?
30בספטמבר 2026 | 02:00 לפנות בוקר
האם שער החליפין של הלירה יישאר יציב בתקופה הקרובה? האם לבנון אכן הצליחה למנוע את הסכנה של קריסה מוניטרית, או שמא היציבות הנוכחית נותרה שברירית וחשופה לכל זעזוע פיננסי, פוליטי או כלכלי חדש? אילו סיכונים עלולים לגרום לשער החליפין לצאת שוב משליטה – במיוחד לאחר שהעם הלבנוני חווה, בשנים האחרונות, את המחיר הכבד של הפיחות המהיר במטבע הלאומי?
שאלות אלו מקבלות משנה תוקף לאור המשבר המערכתי המתמשך, הצמיחה וההשקעות האיטיות, והיכולת המצומצמת של הכלכלה לייצר משאבים חדשים – כל זאת במקביל ללחץ חברתי גובר לדרישה לשכר והטבות. יציבות שער החליפין אינה תלויה רק ביכולתו של הבנק המרכזי לנהל את השוק, אלא מושפעת גם מהמדיניות הפיסקלית, היקף ההוצאה הציבורית, תזרימי מטבע חוץ, העברות כספים (רמיטנס), תיירות, השקעות, והאמון – הן המקומי והן הבינלאומי – בכלכלה הלבנונית.
במדינה המתמודדת עדיין עם פער פיננסי עצום, שמירה על יציבות מוניטרית היא מעבר להצמדת הדולר לשער מסוים. כל תנודה חדה בשער החליפין מתרגמת למעשה לירידה נוספת בכוח הקנייה, לעליית מחירי מוצרים ושירותים, ולהמשך השחיקה בשכר ובחסכונות – כאשר השכבות בעלות ההכנסה הנמוכה והבינונית נושאות בנטל הכבד ביותר של ההפסדים. בהקשר זה, התרחיש המדאיג כעת את הבנק המרכזי של לבנון נוגע למשמעת הפיסקלית ולמדיניות המוניטרית. עד כה, ממשלתו של נוואף סלאם הפגינה ביצועים חיוביים בכל הנוגע למשמעת פיסקלית, תוך הימנעות מהוצאות מופרזות החורגות מהכנסות המסים. באשר למדיניות המוניטרית, הממשלה והבנק המרכזי שמרו על תיאום הדוק כדי להבטיח את יציבות שער החליפין של הלירה מול הדולר.
עם זאת, המצב משתנה. המתחים החברתיים גוברים בעקבות שנתיים של עימותים לסירוגין, היעדר השקעות, אובדן עונת התיירות, ירידה בהעברות הכספים ממדינות המפרץ וממקומות אחרים, והיעדר תורמים ותומכים – אפילו ברמה ההומניטרית. המחאות החלו בקרב אנשי צבא בדימוס והתפשטו מאז למגזרים נוספים בכוח העבודה ולגמלאים, הדורשים העלאות שכר והרחבת התמיכה הכלכלית.
העלאת שכר במונחי לירה לבנונית כרוכה בהגדלת הוצאות האוצר ובהרחבת היצע הכסף; צעדים אלו מפעילים לחץ על שער החליפין של הלירה מול הדולר. אם לחצים אלו יימשכו בטווח הבינוני, ערך הלירה ימשיך להישחק, ובכך יימחקו למעשה כל ההישגים שנבעו מהעלאות השכר. במילים אחרות, הכספים הנוספים שיקבלו העובדים והגמלאים יקוזזו באופן אוטומטי על ידי אובדן כוח הקנייה.
קיימים גורמים המבקשים לנצל את המשברים הפיננסיים והבנקאיים – שטרם באו על פתרונם בלבנון – כדי לזרוע כאוס. אם נניח שהציבור ייצא לרחובות ויפיל את הממשלה, ההשלכות לא יסתכמו רק בהמשך פיחות הלירה מול הדולר; המשא ומתן עם ישראל והדיונים עם קרן המטבע הבינלאומית ייעצרו גם הם, וכלכלה המבוססת על מזומן בלבד תשוב ותהפוך לדומיננטית. בתרחיש כזה, חיזבאללה ישיג את מה שלא הצליח להשיג בשדה הקרב או בפרלמנט – הפלת הממשלה באמצעות הצבעת אי-אמון.
בהיעדר מנוף פוליטי לערעור יציבות הממשלה, חיזבאללה עשוי לשלוף את הקלף הכלכלי ולהניע את הרחוב לדרוש פיחות במטבע כתוצאה מלחצים אינפלציוניים – ובפרט, העלאות משמעותיות בשכר ובסובסידיות. בדרך זו, הארגון יימנע מעימות עם בסיס התמיכה שלו בנוגע למחיר הדמים הכבד ולהרס המוחלט של בתיהם וחסכונות חייהם.
לסיכום, על הממשלה להתנגד לכל דרישה – גם כזו הנראית כמאבק עממי או חברתי לגיטימי – ולהימנע מכל צעד העלול לערער את היציבות המוניטרית; אחרת, היא מסתכנת בקריסה תחת נטל התסיסה הציבורית. באשר לבנק המרכזי (בנק לבנון), גורמים רשמיים מציינים כי הוא לא יעשה שימוש ביתרות המט"ח שלו כדי להגן על הלירה. הגנה על המטבע מפני צעדים שנוקטת הרשות המבצעת – צעדים המערערים בעצמם את היציבות – חורגת מסמכויות הבנק, בפרט לאור העובדה שכספים אלו שייכים למפקידים ואינם מיועדים לתמיכה בשער החליפין. יציבות שער החליפין תמשיך להוות תנאי יסוד למניעת הידרדרותה החוזרת של הכלכלה הלבנונית אל תוך מערבולת של קריסה מוניטרית. עם זאת, שמירה על היציבות אינה יכולה להסתמך על מדיניות מוניטרית בלבד; היא מחייבת משמעת פיסקלית, ריסון הוצאות והבטחת זרמי מט"ח בני-קיימא. כמו כן, נדרש שיקום האמון במערכת הבנקאית ובכספי הציבור, תוך מענה בו-זמני לדרישות החברתיות באופן שאינו הופך את העלות הכרוכה בשיפור השכר לגל אינפלציוני חדש.
לאורך שנות המשבר, חווה העם הלבנוני את השלכותיו של שער חליפין בלתי-מרוסן: עליית מחירים בקצב מהיר יותר מעליית השכר, שחיקת החסכונות והקושי הגובר בתכנון חיי היומיום. יתרה מכך, כל קריסה מחודשת תסבך את המאמצים לפתרון הסוגיות הקשורות לפיקדונות ולמערכת הבנקאית, תייקר את עלויות הייבוא ותטיל עומס בו-זמני על עסקים, משקי בית והמדינה. אי לכך, הצבת יציבות מוניטרית בראש סדר העדיפויות אין פירושה התעלמות מדרישות חברתיות; אדרבא, היא מחייבת יצירת מנגנונים למימון שיפורים בשכר ובהטבות, מבלי ליצור לחצים מוניטריים שידרדרו שוב את העם הלבנוני לחוויית הקריסה הקודמת.
תגובות